שילוב בעלי מוגבלות במערכת החינוך

מבוא
עבודתי עוסקת בשילוב של ילדים בעלי מוגבלויות במערכת החינוך. בתחילה
אפרט את החוק הקיים בנושא, אסקור האם בתי הספר בישראל אכן פועלים על
פיו, האם הם ערוכים מספיק לקליטת הילדים. ואם לא, אבדוק מה הם הגורמים
לכך, מה הם הקשיים והחסמים בשילובם בפועל, ומה ניתן לעשות על מנת
לשפר את המצב. מכיוון שעסקנו
בנושא הנכים באופן כללי, והדבר קרוב אליי בבית הספר, בחרתי בנושא זה.

​

חוק שילוב בחינוך הרגיל:
על פי חוק החינוך המיוחד, שמטרתו המודגשת היא השילוב החברתי והמקצועי
של הילד החריג במסגרת הכיתה הרגילה, נקבע שלגבי כל ילד יתקיים דיון

בועדת השמה לפני הפנייתו לתוכנית החינוכית המתאימה. בשיקולים לגבי
השמתו של הילד תינתן עדיפות ראשונה לשילוב במסגרת בית הספר הרגיל
הקרוב למקום מגוריו של הילד. להורים ניתנת הזכות לדרוש, בכל שלב, הערכה
מחודשת של המלצות, ועדת ההשמה לגבי שבוץ הילד ושירותים נוספים
המגיעים לו.
בשנת 2002 התקבל בכנסת תיקון לחוק החינוך המיוחד. תיקון זה, המכונה
"חוק השילוב", הוסיף לחוק החינוך המיוחד את זכותם של ילדים המשולבים
במערכת החינוך הרגילה בהוראה מיוחדת ושירותים מיוחדים.
דפוסי השילוב הם רבים ושונים והמקובלים ביותר בארץ הם:
1. שילוב של יחידים בתוך כיתות רגילות; ילדים בעלי ליקויי למידה ייחודים,
מחוננים וילדים בעלי ליקויי שמיעה, ראייה או שיתוק מוחין הלומדים מרבית
היום בכיתת אם רגילה ומקבלים שעורי העשרה, הוראה מתקנת וייעוץ אישי,
מספר שעות בשבוע, בכיתות או במרכזיים טיפוליים. (רייטנר, 1976)
2. שילוב של כיתות מיוחדות בתוך בתי ספר הרגילים; ילדים בעלי פיגור שכלי
קל וילדים בעלי ליקויי שמיעה או ראייה או פגיעות אורגניות הלומדים בכיתות
מקדמות או מיוחדות. (רייטנר, 1976)

בשנת 2018, נוסף תיקון לחוק השילוב, עקרונותיו הם:
 שינויים בוועדות ההשמה
ועדות ההשמה שעד כה התקיימו ברשות המקומית יעברו לניהול משרד החינוך
וייקראו מעתה ועדות זכאות ואפיון. כחלק מהשינוי נקבע בחוק שההורים הם
שיחליטו האם ילדם ישובץ כתלמיד משולב בבי"ס רגיל, או בבי"ס לחינוך מיוחד.
 צמצום סמכויות ועדות השילוב
תחומי האחריות של וועדות השילוב יצומצמו, והן ידונו רק בחלק מהמוגבלויות
ורמות התפקוד.
 תוספת משאבים לחינוך הרגיל
לדברי משרד החינוך, מטרת משאבים אלו היא לחזק את החינוך הרגיל.
 בניית כיתות חינוך מיוחד
בעקבות המחסור הגדול בכיתות חינוך מיוחד בכל שנה, הקצה משרד החינוך
כמיליארד ₪ לבינוי כיתות חינוך מיוחד.

כתוצאה מיישום החוק, גדל באופן משמעותי מספר התלמידים בעלי צרכים
מיוחדים המשולבים כיום בבתי ספר רגילים ובכיתות רגילות.

חשיבות ויתרונות השילוב:
המרכזי שבהם הוא לדאוג לסביבה תומכת שמאפשרת לילדים להתפתח.
הגישה בעד שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים במערכת החינוך הרגילה גורסת
שכל הילדים שווי זכויות ולכן מגיע להם ללמוד יחד עם עמיתיהם, בעיקר כאשר
מדובר על ילדים באותה קבוצת גיל ובאותה מערכת חינוך כללית. היתרון
בהקשר הזה הוא כמובן העברת מסר של נורמליזציה גם עבור ילדים שלא
מוגדרים כבעלי צרכים מיוחדים. ילדים שפוגשים בעלי מוגבלויות בסביבה
הטבעית מבינים שמדובר על משהו נורמלי לחלוטין, הם מפתחים איתם קשרי
חברות בדיוק כמו ילדים אחרים ויש להם גם נטייה לעזור להם.
מצד אחד, השילוב הפיזי יגרום לכך שאנשי הקהילה ילמדו לקבל את החריג
ויראו ביחיד המוגבל קודם כל אדם ורק לאחר מכן אדם בעל מגבלה. מצד שני,
החריגים יפיקו תועלת מהשילוב אשר תתבטא בשיפור איכות חייהם. 

מה קורה בבתי הספר בארץ:
מבדיקה שעשיתי בתחום האקדמי של החינוך המיוחד, מצאתי קבוצות שונות
של חוקרים (אפללו, מילשטיין וריבקין היימן ואולניק-שמש, מרום, בר-סימן טוב,
קרון וקורן) המסכימים ביניהם שהמורים בבתי הספר בהם משלבים ילדים בעלי
מוגבלויות אינם מוכשרים מספיק למטרה זו, אין להם את הידע הדרוש לשם כך
והם עצמם מודים שהם לא מסוגלים לעשות זאת וזקוקים לתמיכה והכשרה
מקצועית. מילשטיין וריבקין מוסיפות שלעיתים הם אף לא מודעים לחשיבות
הנושא. בעבר, כאשר התגלו תלמידים בעיתיים, הוציאו אותם לחינוך המיוחד
וכך נמנעו מהקושי של הטיפול בהם.
היימן ואולניק-שמש מחדדות לגבי עמדת המורים השלילית וטוענות שהיא כלל
לא כלפי השילוב אלא כלפי אופן יישומו. כגון: אי שיתופם של המורים בהחלטות
לגבי התלמידים, חוסר ידע על הרקע של התלמידים, חסך בידע על אופן
ההתמודדות עם בעיות. יש גם את העובדה שהם לא מקבלים די תמיכה מהורי
הילדים ומאנשי מקצוע אחרים המטפלים בילד. בנוסף, ישנו מחסור בשעות
לימוד, פערים גדֵלים בין התלמידים וקושי בהתאמת תכניות הלימודים לכל
תלמיד ותלמיד בנפרד.
ממצאי מחקר מקיף, שמציגות מילשטיין וריבקין על יישום "פרק השילוב" בבתי-
הספר היסודיים בישראל, הראו כי על אף התקדמות משמעותית מאז חקיקת
פרק השילוב בשנת 2002 ,עדיין קיימים קשיים וחסמים רבים ביישום החוק. בין
הקשיים, יש את קושי המורים בגלל חוסר הידע וההכשרה שהוזכר לעיל. קושי
נוסף שהוצג, שאותו מעלה גם אפללו, הוא המבנה הפיזי של בית הספר שלא
מותאם על מנת לשלב ילדים שמשתמשים בכיסא גלגלים. (כגון: רמפה, מעלית
וכו'). בנוסף, הכיתות עצמן לא מספיק מוכנות לכך. עוד, קיים מחסור בציוד עזר.
כלומר, השארתם של התלמידים החריגים במסגרות של החינוך הרגיל מותירה
בדרך כלל את בתי הספר ללא הסיוע הנדרש, בעוד שניתנת תוספת משאבים
לחינוך המיוחד.
פידלמן מוסיפה על כך וטוענת שתהליך אישורה של תכנית לעבודות נגישות
פרטנית הוא ארוך ומורכב, פיצול האחריות של מימון עבודות הנגישות, במתם
בית הספר (משרד החינוך) ומחוץ לתחומו (הרשויות המקומיות) מקשה את
יצירתה של הנגשה מלאה במוסדות החינוך. עקב כך, מבנים ושירותים רבים
אינם נגישים להם ולכן הם נאלצים ללמוד במקומות רחוקים ומבודדים. דבר זה
גורם לחוסר נראות שמשפיע על האופן שבו הם נתפסים בחברה ועל כן מקשה

על השתלבותם. פידלמן אף מציגה ממצאי סקר שערך משרד החינוך במוסדות
חינוך, כדי לבדוק את רמת הנגישות שלהם, ביניהן, שנדרשות התאמות נגישות
גם מחוץ לתחומי בית-הספר, כגון הנמכת המדרכה בסמוך למבנה וחניית נכים.
התאמות אלה אינן כלולות בתקציב הנגישות שמשרד החינוך מעביר לרשויות,
שכן הוא מיועד רק לעבודות במתחם בית-הספר.
מרום, בר-סימן טוב, קרון וקורן מביאים את הטענה שההוראה בבתי הספר
מכוונת לקבוצה גדולה של תלמידים ועל פי תכנית לימודים סטנדרטית, דבר
שיקשה על התלמידים החריגים ועל כן ייזקקו ליותר תשומת לב מהמורים, מה
שיגרום לעיקוב שאר הכיתה ויפגע במידת תשומת הלב המופנית כלפיהם.
מרום, בר-סימן טוב, קרון וקורן מסבירים שעם זאת, על פי ממצאי מחקרים
שנערכו, אין הבדל בממוצע ההישגים של תלמידים בכיתה רגילה לבין כיתה
שמשולב בה לפחות ילד אחד חריג. יתרה מזאת, מרום, בר-סימן טוב, קרון וקורן
מראות, על פי מממצאי מחקר, שקושי מרכזי שעומד בפני שילובם החברתי של
הילדים הלקויים הוא הרגשת דחייה של תלמידים עם מוגבלויות למידה על-ידי
תלמידים בני גילם בתוך הכיתות הרגילות. לעומת זאת, הם מראים שישנם גם
ממצאי מחקרים שמראים על יתרונות השילוב של תלמידים בעלי מוגבלויות על
הסביבה הקולטת אותם מכיוון שהם מפתחים בכך רגישות לשונה ותחושת
אחריות כלפיהם.

​

​

  שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים בכיתות רגילות
http://aflalo77.blogspot.co.il/2015/02/blog-post_65.html

 קידום השילוב ויצירת תרבות בית ספריות משלבת
http://brookdaleheb.jdc.org.il/_Uploads/PublicationsFiles/Jan-2013-Shiluv-HEB-REP.pdf

 סקירה ספרותית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/histalvut/files/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%91%20%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D%20%D7%91%D7%A2%D7%9C%D7%99%20%D7%A6%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D%20%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%D7%99%D7%9D%20-%20%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9C.doc

 עמדות והתמודדות מורים 
http://vcisrael.macam.ac.il/site/heb/files/H4a019/files/student_need.doc 

 נגישות מערכת החינוך לתלמידים עם מוגבלות

http://knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02290.pdf

6) יתרונות וחסרונות:
http://poenta.co.il/p/items/848-kids-special-needs-integration

7) הערכת התמורות בחינוך המיוחד:
http://retro.education.gov.il/tochniyot_limudim/download/halacha/avisar_15.rtf