top of page

סקירה ספרותית- נגישות במרחב הציבורי

תמר ניומן

מבוא:

עבודתי עוסקת במצב הנגישות הציבורית בארץ ובחקיקה הנוגעת לה. בעבודה, אסקור את החקיקה בנושא ואת המצב בפועל.

השאלה אותה אבדוק היא- באיזו רמה חוק הנגישות מיושם? האם אוכלוסיית בעלי המוגבלויות זוכה לאפשרויות שוות כמו שאר האוכלוסייה?

הסיבה שבחרתי בנושא זה היא שהתנדבתי במשך כמעט 3 שנים בעמותת עת לעשות, המיועדת לילדים ונוער בעלי צרכים מיוחדים, ונושא הנגישות משפיע שם המון: האם אפשר לקחת את כל החניכים לאותם הפעילויות?


הסקירה:

על פי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות שנחקק בכנסת בשנת 1998, תפקידה של הנגישות הוא לעזור לאוכלוסיית האנשים אשר סובלים ממוגבלות כלשהי להשתלב בחברה הכללית ולתת מענה הולם לצרכיו באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות המרבית ובכבוד.


לפי עמותת "נגישות ישראל", כדי שמקום יוכל להיחשב נגיש, חייבים להיות בו התנאים הבאים: אפשרות הגעה למקום, תנועה והתמצאות בו, שימוש והנאה משירות, קבלת מידע הניתן או המופק במסגרת מקום או שירות בקשר אליהם, שימוש והשתתפות בתוכנית ובפעילויות המתקיימות בהם, והכל באופן שוויוני, מכובד, עצמאי וסביר.


נגישות מתחלקת ל3 ענפים:

נגישות מתו"ס (מבנים תשתיות וסביבה)- נגישות מתו"ס הינה הנגשה פיזית של האזור. לדוגמה, סלילת שביל שמותאם לכיסאות גלגלים בפארק .ההוראות למתכננים, אדריכלים וקבלנים נמצאות בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות שחוקקו ב2011 ופרק ח1 בתקנות התכנון והבנייה.


נגישות השירות- אספקת שירות המותאם לצרכי אנשים עם מוגבלות בצורה מכובדת, בזמן ובמקום שבו הוא ניתן לכלל הציבור. התקנות המרכזיות שמסדירות את נושא נגישות השירות הן תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות) שפורסמו ב2013.


נגישות שירות ציבורי- אחריות הגופים הציבוריים להנגיש את שירותיהם ואת מתקניהם לבעלי המוגבלוית השונות.


הנושא של נגישות אולי נשמע פשוט וברור, אך היא אינה מיושמת כראוי בהרבה מקומות, כפי שיכולה להעיד הספרות המשפטית הנרחבת בנושא - תביעות מרובות, ייצוגיות ולא ייצוגיות.


באתר תקדין מופיעים כמה תקדימים בנושא, שבהם הנתבעים מגוונים- בתי עסק, אדריכלים, רשויות מקומיות, בתי ספר ומשרדים ממשלתיים שונים.


בתביעה אחת, שהוגשה על ידי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, נתבעו  חברת הכרטיסים "לאן" וחברת ההפקה של המופע של קווין על סך של 186 אלף שקלים, על כך שהחברות הפרו את תקנות הנגישות לשירות והקשו על שלושה אנשים בעלי מוגבלויות משלב הזמנת הכרטיסים לאזור הישיבה הנגיש ועד המופע עצמו.


בתביעה נוספת, שהוגשה ביולי 2017 על ידי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, חברת האוטובוסים ונהג מטעמה נתבעו על סך 62,500 שקלים,

על רקע אפלייתו של צעיר בעל מוגבלויות בראייה, אשר מסתייע בכלב נחייה.


תביעה שלישית, שהוגשה גם היא על ידי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, כנגד חברת "אגד", והיא תביעה ייצוגית בסך 67.5 מיליון שקלים.

התביעה מייצגת 45 אלף אנשים עם מוגבלות שלפי טענת העמותה נפגעו מהתנהלות החברה, שלפי טענת העמותה מפרה את חוק ותקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות באופן שיטתי בכך שאינה מפעילה מערכת כריזה בכל האוטובוסים העירוניים שפועלים מטעמה.


תביעה נוספת שהוגשה כנגד גוף גדול, היא תביעה ייצוגית כנגד רכבת ישראל, שהוגשה בסוף מאי 2017.

התביעה הוגשה בטענה לאי הנגשה מלאה של 55 תחנות הרכבת במדינת ישראל לאנשים הסובלים מעיוורון או מלקות ראייה.

המומחית מטעם בית המשפט קבעה כי הרכבת ביצעה 71% מדרישות הנגישות הייחודיות לבעלי מוגבלויות ראייה.


תביעה נוספת על סך 25 אלף שקלים, הוגשה כנגד עיריית שפרעם על ידי תלמידה הנעזרת להתניידותה בקביים ולעיתים אף בכיסא גלגלים, על כך שבית ספרה לא הונגש עבורה.

עיריית שפרעם טענה שהתלמידה יכלה להירשם לבית ספר אחר.

בית המשפט דחה את הטענה וקבע שעיקרון השוויון לאנשים עם מוגבלות כולל את זכותו של התלמיד המוגבל לבחור את בית הספר המתאים לו, בדומה לזכות הבחירה עומדת לשאר התלמידים.


גל התביעות החל בעתירה לבג"ץ, (בג"צ 08\5833 עמותת נגישות ישראל נ, שר התחבורה ואח') שהוגשה ע"י עמותת נגישות ישראל , כדי לקדם את התקנת התקנות.

סנקציות רחבות מוטלות על עסקים ועל מקומות אשר אינם מיישמים את התקנות הנ"ל, חברות וארגונים רבים פונים אל יועצי נגישות כדי להנגיש את מתקניהם והמודעות בקרב הציבור עולה.


מתוך סקר של עמותת נגישות ישראל, שבו נסקרו כ803 מסעדות בכל רחבי הארץ, התגלה כי רק

20% מתוך כלל המסעדות נגישות לפי החוק,24% מהמסעדות נגישות חלקית,56% אינן נגישות כלל, ורק ב- 4% מהמסעדות יש תפריט המודפס בברייל. בסקר נוסף שנערך על ידי העמותה, התגלה כי מתוך 228 אולמות קולנוע שנסקרו, 65% אינם נגישים לאנשים עם מוגבלות.

49% מהאולמות החדשים אינם נוחים לצפייה לאדם עם כסא גלגלים, ו25% מבתי הקולנוע לא מותאמים ללקויות שמיעה.

אולי החקיקה בנושא והרעש הציבורי מתחילים לשפר את המצב ולטפל בחוסר הקיים, אך עדיין יש המון לתקן.

מושגי יסוד בנגישות- נגישות ישראל

https://www.aisrael.org/?CategoryID=992&ArticleID=29909


הסביבה המשפטית לקידום נגישות-נגישות ישראל

https://www.aisrael.org/?CategoryID=992&ArticleID=29915

מצב הנגישות בישראל- נגישות ישראל

https://www.aisrael.org/?CategoryID=2672


כל זכות- חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות

http://www.kolzchut.org.il/he/חוק_שוויון_זכויות_לאנשים_עם_מוגבלות


אתר נבו-נוסח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998

https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/p214m2_001.htm


תקדין- מהפכת הנגישות מגיעה לביהמ"ש- עו"ד דנה בינדר

http://www.takdin.co.il/Article/Article/4866132

bottom of page