זכויות הנכים

מישל בלכר

 במדינת ישראל קיימות הפגנות ומחמאות רבות המאורגנות על ידי אותן קבוצות נכים. הם טוענים, שזכויותיהם אינם מתממשות כראוי ואף אינן  מספיקות בשביל לחיות אורח חיים נורמטיבי כאדם בעל צרכים מיוחדים. בנוסף לכך, נמצא כי רבים במדינה אינם מודעים לבעיותיהם של הנכים וישנן עדויות רבות של אנשים נכים שספגו הפליה על רקע נכותם בעקבות הסיקור התקשורתי.

התקשורת מתארת את הנכים כאדם שאינו מסוגל להשתלב ולעבוד כמו שצריך בחברה. זאת על ידי הדגשת המגבלות השונות שלו  ונכותו לעומת הצגת זכויותיו ויכולותיו: "התקשורת מציגה אנשים עם מוגבלות בצורות סטריאוטיפיות שונות, כחלשים, חסרי אונים וחסרי כוח, כקורבנות, כגאונים וגיבורים, כמושא לרחמים, להומור ולעג, ולעיתים קרובות גם כמסוכנים".

בעקבות התקשורת, מתעצבת דעת הקהל באופן פוגעני."על מבצעים פתטיים של חסימת כבישים אלימה ומיוזעת. הנכים סחטו כל טיפה אפשרית של סובלנות וסבלנות מהציבור, וכעת כבר מאוחר מדי. הם ייאלצו להסתפק במה שיתנו להם, וגם להיעלם מהמפה הציבורית לפחות למשך שלוש שנים, כי אף אחד כבר לא סובל אותם". זעמו של הציבור נובע פעמים רבות מהסיבה הפשוטה שהתקשורת מעלימה בשיטתיות את הסיבה למאבק ובכך מונעת הזדהות. כיצד הנכים יוכלו להרגיש בשיוויון ובנחת במדינתם כאשר הציבור תוקף ואינו מזדהה איתם? איך הם אמורים להרגיש שלווה כאשר מעליבים אותם מהסיבה הפשוטה שלא יודעים באמת את החוסר אונים בהם הם נמצאים?

לנכים ישנם צרכים ספציפיים העולים סכום כסף גבוה, הקצבאות שכביכול אמורות לעזור להם לחיות באופן חיים נורמטיבי, לא מספיקות אפילו לעמוד בצרכים בסיסיים של אדם עם יכולות פיזיות מוגבלות.

סכום הקצבה של האזרח בישראל שעומד על כ-75 עד 100 אחוזי נכות הוא 3,312 ₪ כמעודכן לשנת 2019. בכנסת נעשו מאמצים להעלות את הקצבה לכ- 3700 ₪, אך ככל שאחוז הנכות יורד, איתו גם סכום הקצבה יורד וכך גם היכולת לקנות כיסא גלגלים שנוח לניידותם הולכת ומתרחקת, מה שגורם לחייהם להיות בצורה קשה ואומללה יותר.

לעומת זאת, הסכום הבסיסי כיום בשביל רמת חיים נורמטיבית, עומד על 8,757 ש"ח בחודש. כיצד הזכאים לקצבאות יכולים לחיות בכבוד כאשר סכום כספם עומד על מתחת לממוצע? איך הם אמורים להשיג את מטרתם כאשר הציבור ואף הממשלה הפנתה להם את הגב?

הנכים פועלים ומתעקשים על מנת לקבל את רצונם בשביל רמת חיים נורמטיבית, אך על אף שהם טוענים שהממשלה לא משקיעה בהם מספיק מאמצים בהעלאת הקצבאות ואף הציבור פונה נגדם, ניתן לראות שהנכים מופיעים רבות בחדשות. התקשורת למרות דעתה השלילית על הנכים, בכל זאת תורמת להם בנתינת תשומת הלב של הציבור ואף במקרים מסוימים אהדה והפעלת לחץ על הממשלה ובכך תורמת שאכן יהיו דיונים רבים בכנסת על העלאת הקצבאות.  

לדעתי, הנכים צריכים לקבל סכום כספי לפחות מינימלי בשביל שיוכלו לחיות רמת חיים נורמטיבית כמו שכל אזרח זכאי לו במדינה דמוקרטית. לנכים ישנם הוצאות רבות, וכמות הכסף שתורמת להם המדינה אינה מספיקה בשביל לעצב את חייהם בהתאם למוגבלותם. הממשלה מנסה לעשות כפי יכולתה, אך מעשיה לא תמיד מספיקים.

אנחנו, כחברה ישראלית מאוחדת צריכים לעזור לאחינו. בין אם זה לתת  צדקה הכי קטנה שיש או סכום גבוה יותר אם ניתן, ובין אם זה לשוחח בנעימות עם הנכים ולגרום להם להרגיש חלק מהציבור הכללי ללא חשש שאנשים שופטים אותם על נכותם יש עלינו אחראיות כציבור ישראלי מאוחד לעזור לאחינו הנמצאים במצוקה.

כפי שהיית רוצה שיעזרו לך בעת צרה, כך תעזור לאחרים.