נגישות במרחב הציבורי

תמר ניומן

חוקים רבים ומספר גדול של תקנות חוקקו בנושא הנגישות בישראל על מנת לסייע לבעלי מוגבלויות לזכות לזכויות שוות ולאפשרויות שוות, ותהודה ציבורית רבה בעניין משפיעה על בעלי עסק ורשויות מקומיות לשפר ליקויים שמתגלים ולתת אפשרות גם לבעלי מוגבלויות לנוע במרחב הציבורי.

אך לפי הנתונים, עדיין יישנם ליקויים רבים באכיפת החוק:

ראשית, מקומות בילוי רבים אינם מונגשים למען הקהל הרחב. על פי נתונים מסקר שעמותת נגישות ישראל ערכה, רק 20% מכלל המסעדות נגישות לפי כל התקנות. לפי סגר נוסף שנערך גם הוא על ידי עמותת נגישות ישראל, מתוך 228 אולמות קולנוע, רק 35% נגישות לפי כל התקנות.

שנית, התחבורה הציבורית בישראל אינה מונגשת עבור בעלי מוגבלויות. בשנת 2017 הוגשה תביעה ייצוגית על סך 67.5 מיליון שקלים ע"י נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות כנגד אגד, על כך שהיא אינה מפעילה מערכת כריזה בכל האוטובוסים העירוניים שפועלים מטעמה.

בשנת 2017 הוגשה תביעה ייצוגית כנגד רכבת ישראל, על כך שחסרה הנגשה מלאה עבור עיוורים ולקויי ראייה בכל 55 תחנותיה של רכבת ישראל ברחבי הארץ.

בנוסף, בג"ץ 5833/08 - עמותת נגישות ישראל נ' שר התחבורה ואח' שהוגש על ידי עמותת נגישות ישראל כדי לקדם את קיום התקנות, כי מחדלן של הרשויות שבתחום אחריותן להתקין תקנות בעניין, הוא שהן מתעלמות וסוטות באופן מובהק מהוראות לשון החוק לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ופוגעים פגיעה חמורה בזכותם היסודית של האנשים עם מוגבלות לשוויון לעצמאות ולכבוד.

בתביעה נוספת, שהוגשה על ידי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, נתבעו חברת הכרטיסים "לאן" וחברת ההפקה של המופע של קווין על סך של 186 אלף שקלים, על כך שהחברות הפרו את תקנות הנגישות לשירות והקשו על שלושה אנשים בעלי מוגבלויות משלב הזמנת הכרטיסים לאזור הישיבה הנגיש ועד המופע עצמו.

כמו כן, הוגשה כנגד עיריית שפרעם תביעה על סך 25 אלף שקלים על ידי תלמידה הנעזרת להתניידותה בקביים ולעיתים אף בכיסא גלגלים, על כך שבית ספרה לא הונגש עבורה.

לכן, אני חושבת שצריך לשפר את האכיפה ולייעל את תהליך ההנגשה, כדי להקל על בעלי המוגבלויות ולתת להם אפשרויות וזכויות שוות.

כמו כן, אני ממליצה על מתן תו תקן חברתי, שיינתן לעסקים שעומדים בתקנות הנגישות, כדי לעודד עסקים רבים להנגיש את עצמם כלפי בעלי מוגבלויות.