נכה- לא חצי בן אדם!
מאבק הנכים
לקויות למידה
רקל חטאב
מבוא:
עבודתי עוסקת בזכויות בעלי לקויות למידה.
השאלה אותה אבדוק היא: האם משרד החינוך מקדם מספיק את הנושא של ההתאמות לבעלי לקויות למידה?
הסיבה שבחרתי בגללה בנושא זה היא שיש לי לקויות למידה, ועניין אותי לדעת האם אנשים נוספים במצב דומה לשלי מקבלים את זכויותיהם?
לפי חוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות על תיכוניים, התשס"ח-2008, לקות למידה היא קושי ברכישת מיומנויות למידה בסיסיות והשימוש בהן. הסיבה ללקות הלמידה היא סיבה נוירולוגית הנובעת מתפקוד שונה של המוח בעת עיבוד המידע המתקבל. לרוב, ילדים עם לקויות למידה הם בעלי פוטנציאל שכלי ממוצע ומעלה ואולם הלקות עלולה לגרום לתפקוד נמוך בכל מקצועות הלימוד.¹
לשם כך נחקק חוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות על תיכוניים, המעגן את זכותם הבסיסית של מועמדים עם לקות למידה למוסדות להשכלה העל-תיכונית וסטודנטים עם לקות למידה הלומדים בהם להתאמות לצורכיהם בתנאים שיאפשרו להם להביא לידי ביטוי את יכולתם וכישוריהם. לפי החוק, קשיי למידה לא ייחשבו כלקות למידה אם הם כתוצאה מפגיעה חושית, לקויות מוטוריות, מוגבלות שכלית התפתחותית, מוגבלות נפשית או תנאים חיצוניים, כגון: חסך סביבתי או חברתי-כלכלי.
לפי דוקטור מלי דנינו, ההתאמות בבחינות הבגרות הן שינויים בתנאי ההיבחנות הנהוגים. הן מאפשרות לתלמידים עם לקויות הלמידה לעקוף את תחומי הקושי ולתת ביטוי הולם לידע שרכשו - ללא המגבלות הנובעות מהלקות. אופי ההתאמה נקבע על פי הקשיים הספציפיים שאובחנו אצל התלמיד. חשוב שההתאמות יינתנו בבחינות קודמות לבחינת הבגרות כדי לאפשר תרגול, אימון והערכה.
ההתאמות לתלמידים עם ליקויי למידה ניתנות בהתאם לסוג וחומרת הלקות, והן מחולקות לשלוש רמות. על סמך אבחון דידקטי ניתן להמליץ על התאמות מרמה 1 ו-2 ועל סמך אבחון משולב ניתן להמליץ על התאמות מרמה 1, 2 ו-3: 1. החל מהתאמות דידקטיות אשר אינן משנות את תוקף המבחן 2. התאמות המתייחסות לשינויים בתנאי הבחינה אך לא בתכניה, 3. מתייחסות לשינויים הן בתנאי הבחינה והן בתוכנה.
לפי החוק, כדי לקבל את זכויותיהם, על המועמד ללימודים או הסטודנט להגיש למוסד הלימודים אבחון שנערך על ידי מאבחן מוכר לזיהוי ליקויי הלמידה.
מאבחן מוסמך יכול להיות: פסיכולוג/ית מומחה/ית., בוגר/ת תואר שני בליקויי למידה ממוסד אקדמי ישראלי מוכר או ממוסד בחו"ל אשר קיבל/ה הכרה על ידי שר החינוך, קלינאי/ת תקשורת בעלת תואר שני ממוסד אקדמי ישראלי מוכר או ממוסד מחו"ל אשר קיבל את אישור מנכ"ל משרד הבריאות, רופא מומחה בנוירולוגיה או נוירולוגית ילדים, רופא מומחה בפסיכיאטריה או בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר ורופא מומחה ברפואת ילדים עם ניסיון של שלוש שנים לפחות בהתפתחות הילד.
אבחון כולל מבחן דידקטי הבודק יכולות קוגניטיביות, בעברית, באנגלית ובמתמטיקה, ולפעמים גם אבחון פסיכולוגי שיקבע את מנת המשכל וייתן הערכה גם בתחום הנפשי. שני הפרמטרים הללו יבנו הערכה על קשייו של התלמיד, היכולות שלו ולאיזה מן ההתאמות בבחינות הוא זקוק על מנת להגיע להישגים טובים.
דיווח של Ynet שנכתב על ידי אדיר ינקו בתאריך 05/03/18, החלה רפורמה בשנת 2017, לפיה על בתי הספר לאתר תלמידים המתקשים או אלו עם הפרעות קשב וריכוז הלומדים בכיתה ז'. תהליך האיתור יסתמך על ציונים משנים עברו, חוות דעת של מורים, מידע שיימסר מההורים ומבדקי מיפוי שכבתיים שיבוצעו לתלמידים. לאחר מכן יגבש בית הספר תכנית התערבות אישית שתכלול ליווי מקצועי. כמו כן, יבוצעו מעקבים אחר התקדמות התלמידים וסיכום בסוף שנת הלימודים. כמו כן, יישלחו תלמידים לפי מידת הצורך לערוך אבחונים בשירות הפסיכולוגי-חינוכי. אם במסגרת האבחון יימצא כי ההתערבויות והסיוע שניתנו לתלמיד לא הביאו את התלמיד לרמת מסוגלות לפצות על הלקות, הוא יקבל אישור להתאמות בדרכי ההבחנות כבר עם המעבר לתיכון.
תלמידים אשר יופנו לשירותי האבחון הפסיכולוגי יקבלו מימון מטעם המשרד לביצוע האבחון. המימון יקבע באופן דיפרנציאלי בהתאם למצב הסוציו-אקונומי של התלמיד, כמו כן, המשרד יתקצב את הליווי המקצועי שיינתן לתלמיד על ידי אנשי מקצוע מיוחדים ומדריכים מאגף לקויות למידה.
ד"ר מלי דנינו מפרטת את הליך קבלת ההבחנות, ומפרטת את הגורמים האחראים על מתן ההתאמות: המועצה הפדגוגית וועדת ההתאמות המחוזית.
המועצה הפדגוגית כוללת את מנהל בית הספר או נציגו, מחנך הכיתה, יועץ ו/או פסיכולוג. המועצה מתכנסת מספר פעמים בשנה ולפי הצורך, בהרכב מלא או בהרכב מצומצם. בסמכות המועצה לאשר התאמות ברמה 1 ו-2. ועדת ההתאמות המחוזית קובעת מי זכאי להתאמות מרמה 3. הוועדה מתכנסת בשני מועדים, מועד חורף ומועד קיץ, ודנה בתיקים המוגשים לה.
ההתאמות שתאושרנה על ידי הועדה הפדגוגית בבית הספר ועל ידי ועדת ההתאמות המחוזית תהיינה בתוקף עד גיל 25, כולל במבחנים חוזרים לשיפור ציוני הבגרות ו/או השלמת בחינות הבגרות.
לאחר אישור ההתאמות, ההורים יקבלו אסמכתא מהיועצת החינוכית להתאמות שאושרו על ידי המועצה הפדגוגית בבית הספר, או על ידי הוועדה המחוזית. רק עם האסמכתא יקבל התלמיד את ההתאמות שאושרו לו בבחינות בבית הספר ובבחינות הבגרות.
לפי טור של רחל עודאני שפורסם באתר "כיפה" בתאריך 03/01/2018, במשרד החינוך המגמה היא להימנע ככל שניתן מהתאמות לתלמידים לקויי למידה, ובהן הארכת זמן, הקראת מבחנים, הכתבה, בחינה באמצעות מחשב ובמקרים מסוימים אף המרת בחינת הבגרות במתמטיקה למקצוע מדעי אחר - זאת על רקע הגידול במספר מקבלי ההתאמות במתן האבחונים ללקויי למידה, שהגיע לשיא של 41% בשנים 2013 ו- 2014 בכיתות י"ב.
שירותי האבחון והטיפול בלקויי למידה אינם ממוסדים וההוצאות הכרוכות בכך הולכות וגדלות ככל שהאבחון מתבצע בגיל מתקדם יותר. העלויות היקרות גורמות להורים רבים להירתע ולשקול מחדש את הצורך באבחון. כך קורה שרבים מהילדים הזקוקים לאבחון ולהתאמות במבחנים אינם זוכים להם ובעקבות כך לא ממשים את הפוטנציאל הלימודי שלהם.
מי שמשלם את מחיר חוסר ההצלחה אלו תלמידים בעלי לקויות למידה מאוכלוסיות שאינן מרשות לעצמן הוצאת סכומים שכזאת.
כמו כן, צריך להקפיד על רמת הידע הנדרש של חברי הוועדות הקובעות את ההתאמות בתחום ליקויי הלמידה. על הוועדה להיות מורכבת מאנשי מקצוע אשר מכירים את נושא ליקויי הלמידה על בוריו. כמו כן יש להעביר הנחיות ברורות למנהלי בתי הספר ורכזי המקצוע כיצד לנהל את רישומי הוועדה.
במסמך פנימי של משרד החינוך נכתב שבתי ספר ממהרים להיענות לדרישות ההורים מתוך רצון בסיסי להקל על התלמידים אך גם כדי להימנע מעימות עם ההורים.
לפי ד"ר מלי דנינו, הרפורמה החדשה תגרום לכך שיהיו ילדים שלא יתקדמו משום שלא יופנו לאבחון בשלב מוקדם יותר. האבחון חשוב לא רק לצורך התאמות, אלא גם לצורך גילוי כישורי למידה. צריך להבין איפה הקשיים ובאיזה אופן נכון יותר ללמד את הילד, כדי לדרוש ממנו את מה שהוא מסוגל.
שאלה נוספת שד"ר דנינו מעלה היא האם ההכשרה שניתנת למורים תהיה מספקת ותיתן להם את הכלים לסייע לתלמידים. בנוסף, זו שאלה האם הוקצו משאבים של זמן ותגמול למורים כדי שהם יסייעו לתלמידים המתקשים. לילד שלא אובחן והוריו לא מודעים למצבו, יכול להגיע למצב של פערים מתקדמים ותסכול גדל, הגורמים לטיפול להיות יקר יותר בעתיד.
אגודת ניצן- "ביטול התאמות", אתר אגודת ניצן.
אגודת ניצן- "מי זכאי להתאמות", אתר אגודת ניצן.
ינקו, אדיר -"רפורמת לקויות הלמידה מתרחבת: 24 רשויות יצטרפו", 15/03/2019,Ynet
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5168806,00.html
מדינת ישראל- “חוק זכויות תלמידים בעלי לקויות למידה במוסדות על תיכוניים”- אתר כל זכות
עודאני, רחל - "אבחונים- עסק לעשירים", אתר כיפה, 03/01/2018
קרופסקי, ספי -"החל מהשנה הבאה: פיילוט בהשקעה של 75 מיליון שקל למימון אבחון וליווי לתלמידים לקויי למידה", אתר כלכליסט,21.06.2017
https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3715675,00.html