ספורט נכים החל להתפתח מאמצע שנות הארבעים של המאה העשרים בהשראתו של הנוירולוג הגרמני- יהודי פרופסור לודוויג גוטמן- רופא יהודי שהיגר מגרמניה הנאצית לאנגליה, זמן קצר לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. גוטמן סבר שספורט מאפשר לנכים להתעלות על חוסר האונים הגופני, מרומם את רוחם ומביא לידי השתלבותם בחברה.                                                   ב- 1948 ייסד גוטמן לראשונה את משחקי הספורט למשותקים בסטוק מנדוויל ותוך מספר שנים, תפס המפעל תאוצה, ומאז ואילך מתקיימים המשחקים האולימפיים לנכים מידי ארבע שנים.

בישראל, התחיל ספורט הנכים להתפתח כבר בשנותיה הראשונות. במשחקים הפראלימפיים האחרונים בריו דה ז'נרו בשנת 2016, זכו הספורטאים בלא פחות משלוש מדליות ארד. ידעתם את זה? אז זהו, מן הסתם שלא. למרות ההישגים של ישראל בספורט ולמרות שעל פי מחקרים, ספורט חיוני עוזר לנכים להתמודד עם טיפולים, לחזק את השרירים ולשפר את המוטיבציה, נראה כי מדינת ישראל לא מעודדת את הנכים לספורט, ויותר מכך, לא מסקרת בכלל את הישגי הספורטאים. לדעתי, סיקור של הישגי הספורטאים המדהימים שלנו, שהתגברו על קשיי הפציעה או המגבלה הגופנית, התאמנו, השקיעו והגיעו להצלחות ולזכיות, יביא לחיבור אוכלוסיית הנכים לאוכלוסייה הכללית, ידרבן עוד ועוד נכים לצאת לפעילות גופנית, ובכך ישפר את איכות חייהם ויאחד אותנו כחברה שווה.